אזרח סוג ז - מערכת דירוג חברתי בישראל
אזרח סוג ז: מערכת הדירוג החברתי מבהירה מי אזרח טוב או רע ומה יהיו ההשלכות של הציון על חייו. זה קיים כבר בסין ועושה עלייה לישראל באופן מסוכן דרך מדינות...

על מערכת דירוג חברתי בישראל והסכנות הטמונות בה

ציונים על התנהגות טובה או רעה, ומתן פרסים ועונשים בהתאם, יכולים להיות מועילים מאוד לממשל המעוניין לחנך לצייתנות. על כן, כיום יש ממשלות המשתמשות במידע שנאסף מהמדיה הדיגיטלית, מאמצעי מעקב וממקורות נוספים, ונעזרות באלגוריתמים לבניית דירוגים חברתיים. הדירוג מבהיר מי אזרח טוב או רע ומה יהיו ההשלכות של הציון על חייו.

כל אזרח סיני מכיר זאת היטב, אבל מי שחשב שדירוגים כאלו שמורים למשטרים דיקטטוריים יופתע לגלות שהמערכות כבר נמצאות במדינות מערביות, כדוגמת בריטניה, ואף נמצאות בשלבי עלייה לישראל. זאת עוד לפני שדיברנו על הדירוגים שממילא משפיעים על חיינו האישיים והעסקיים – באפליקציות, באינטרנט וברשתות החברתיות.

סליחה על הטון הדרמטי, אבל באמת מעניין איך סוללים עבורנו את דרך המלך לחברה של פרטים מזויפים וכנועים – ואנו משתפים פעולה ללא ידיעה, בלא הבנה, מתוך כורח או אדישות, ולפעמים ממש בשמחה.

דירוג חברתי של אנשים: הדרך מסין לישראל

מועצת המדינה הסינית הודיעה כבר ביוני 2014 על תוכניות להקמת מערכת דירוג חברתי, או ליתר דיוק מערכת אשראי חברתי לאומי. מאז ועד היום נעשתה התקדמות משמעותית המשפיעה על חיי האזרחים במישורים רבים. הממשל הסיני קבע שמטרות המערכת יהיו להעלות את רמת האמינות והמודעות ליושרה בחברה, לחזק את המשילות ואת הכלכלה.

ובמאמר מוסגר, אם כבר הזכרנו את המונח 'משילות' הנפוץ בשנים האחרונות במחוזותיו, כדאי לשים לב להיפוך היוצרות סביבו. מספרים לנו שמשילות משמעה שנבחרי הציבור יוכלו ליישם את רצון הבוחר, ללא הפרעות והטרדות קטנוניות של פקידים וטכנוקרטים, אך כאשר לוקחים את הרעיון אל הקצה ומבטלים את כל שומרי הסף, מגיעים לתוצאה אחת: דיקטטורה.

הסינים מכירים את זה מצוין לאור שלטון ריכוזי, הנעזר בכמעט 200 מיליון מצלמות עם טכנולוגיות לזיהוי פנים וסממני התנהגות ברחובות, ברכבות ובבנייני מגורים. המצלמות מהוות חלק ממערכת הדירוג החברתי שכבר יצאה לדרך, ביחד עם נתוני מיקום, זיהוי קולי, נתונים ביומטריים, וכמובן אינספור נתוני אשראי, גלישה ברשת, התבטאות ברשתות החברתיות וכיוצא בזאת.

איך המערכת הסינית עובדת?

ראשית, ראוי לציין כי המערכת הסינית אמנם מתקדמת לעבר החזון, וכבר עברה שלבים מסוימים של 'הרצות' במגזרי תעשייה מסוימים וברמה המקומית, אך נכון לשנת 2022 היא עדיין אינה מתפקדת ברמה כלל ארצית מלאה.

על קצה המזלג, המערכת מדרגת את האזרחים הסינים על פי 3 מדדים מרכזיים:

  1. מדד גלישה – עד כמה פוסטים שהאזרח מפרסם הינם חיוביים באופן כללי, עד כמה הוא מבקר את המשטר, כמה חברים יש לו, באילו אתרים הוא גולש וכדומה.
  2. מדד חברתי – עד כמה האזרח מתנהג בצורה נאותה ונורמטיבית, למשל מטייל עם הכלב קשור לרצועה, מתנדב ותורם לקהילה, מעשן רק במקומות מותרים, לא משתמש בסמים, מתרועע עם אנשים טובים, נוהג על פי חוקי התנועה, לא יושב במקום שמור ברכבת, וכן הלאה.
  3. מדד כלכלי – עד כמה אזרח עומד בהחזרי הלוואות, משלם מס הכנסה, מיסים מקומיים וכדומה.
אפליקציה לדירוג חברתי
אפליקציה לדירוג חברתי

ומה מקבלים הילדים הטובים?

בעלי הציונים הגבוהים יוכלו להתקבל ביתר קלות למשרות במגזר הממשלתי והפרטי, ליהנות משירותי גלישה מלאים ברשת, לעבור הליכים בירוקרטים במסלול מקוצר, לטוס אל מחוץ למדינה, ללון במלון יוקרה, לקבל הלוואות, להכניס את ילדיהם לבתי ספר פרטיים, וכמובן – למצוא בת זוג מתאימה שקיבלה גם היא ציון חיובי.

ומה עם הילדים הרעים? בדיוק להיפך. לדוגמא, במרץ 2019 דיווח עיתון הארץ כי על עשרות מיליוני סינים נאסר לקנות כרטיסי טיסה או כרטיסים לרכבת, לרכוש נדל"ן, פוליסות ביטוח או לבצע השקעות. אגב, אין זה מספיק להיות אזרח טוב בעצמך. אם יש לך חברים עם ציון נמוך עדיף לנתק איתם את הקשר. הם פוגעים לך בדירוג.

כאמור, איסוף המידע נעשה בדרכים מגוונות, למשל דרך הרשת כגון היסטוריית גלישה, רכישות שבוצעו, חברים ברשתות החברתיות, ביטוחים וענייני בריאות, מיקומים, עיתונים וכתבות שנקראו וכן הלאה. לאחר מכן נכנסים לתמונה אלגוריתמים אוטומטיים הפועלים על פי הגדרות של טוב ורע, הנשמרות בסודיות מוחלטת.

על מנת לאסוף את המידע, לנתחו ולהוציא את 'השכר והעונש' לפועל, צריך לערב חברות פרטיות (כפי שנעשה גם בישראל, ולכך נגיע בהמשך). לדוגמא, בסין ניתן רישיון ההפעלה לחברת שיתוף נסיעות, לחברת שידוכים, ובעיקר בולטת חברת Sesame Credit, הזרוע הפיננסית של Alibaba Group שכל ישראלי מכיר.

צילום מסך - מערכת לדירוג חברתי משרד המשפטים

צילום מסך 2: דירוג חברתי בראי הפרטיות – מתוך סקירת משרד המשפטים 

 

בכתבה שפורסמה ב- BBC ASIA דווח כי Sesame Credit אינה מוכנה לשתף בעקרונות הבסיס של מערכת הדירוגים שלה. עם זאת, מה שידוע הוא שהחברה מדרגת עסקאות ברשת של משתמשי עליבאבא, ביחד עם נתונים שמושגים משותפים עסקיים, כאשר הדירוג מתייחס למשל לסוגי המוצרים שנקנים אונליין, הסדרת התשלומים, ועוד.

בכתבה צוטט מנהל הטכנולוגיה של Sesame המסביר כי מי שרוכש למשל חיתולים הוא בסבירות גבוהה הורה, ולכן בעל אחריות טובה, ואילו מי שמרבה לשחק במחשב – נחשב לבטלן. הדירוג כמובן בהתאם, והוא משפיע על האשראי הפיננסי שאפשר לקבל, על ההזדמנויות באתר השידוכים, על קבלת ויזה למדינות אחרות, ועוד.

לצד חברות פרטיות, גם הרכבת הלאומית והממשל העירוני והמחוזי בסין מפתחים מערכות דירוג חברתי. המערכות הללו הלוקחות בחשבון חצייה באור אדום, הפרדה של הזבל למיחזור, ביקור של ההורים הקשישים על פי כללים מקובלים, ועוד. כך מתקבלת מידת המהימנות של האדם, העוברת לבנקים לצורך אישור הלוואות, וכן לספקי שירותים נוספים.

מערכת דירוג חברתי - תרשים - עיתונות אזרחית
מערכת דירוג חברתי – תרשים – עיתונות אזרחית

אם אתם נמנים למשל על 25 מיליון תושבי שנגחאי, תוכלו להירשם לאפליקציה ייעודית ובתוך יממה לקבל ציון שבין רע לטוב מאוד, על סמך המידע שהעירייה אספה עליכם. כדאי להיות טובים כי תוכלו להשאיל ספרים בחינם בספריות עירוניות וליהנות מהנחות בחנויות ועל כרטיסי טיסה.

מאידך, ברכבת כדאי לשמור על התקנות, אחרת לא תוכלו לרכוש כרטיסים למספר שנים, והמידע גם יועבר למערכות דירוג נוספות. ואם אתם נוטים לשכוח, אל תדאגו, כי במערכת הכריזה של הרכבת יזכירו לכם מדי פעם שהתנהגות לא הולמת עלולה לפגום בדירוג החברתי.

אבל זה רק בסין, נכון?

למרבה הצער, התשובה שלילית. את אפליקציות הדירוג למיניהן כולנו מכירים וברור שכדאי לשמור על ציון טוב ב- Airbnb או Uber, לקבל 5 כוכבים בגוגל או לייקים בפייסבוק. נדמה רובנו מסכימים עם הרציונאל הזה, אבל איפה הוא עוצר?

דירוג 5 כוכבים - הקשר לדירוג חברתי
דירוג 5 כוכבים: כבר מוכר לכולנו היטב.

לדוגמא, במרץ 2016 הושקה אפליקציית דירוג בשם Peeple שבה משתמשים יכולים לחוות את דעתם על מכרים, שכנים, מורים, מנהלים או מי שנפגשו איתו דייט – בין אם ברמה המקצועית, האישית או הרומנטית. על מנת להגביר מהימנות האפליקציה אפשרה לדרג רק אדם שבאמת מכירים, כזה שיש למשתמש את מספר הטלפון שלו. מכאן והלאה נפתח לו על אפו ועל חמתו פרופיל באפליקציה עם כל חוות הדעת שנכתבו עליו.

למרבה המזל, הסערה שחוללה האפליקציה הובילה לסגירתה. דבר דומה אירע לאפליקציית Klout שנתנה למשתמשים ציון בין 1 ל- 100 על סמך מידת השפעתם ברשתות החברתיות, כגון ציוצים מחדש, תגובות ולייקים.

יחד עם זאת, ממשלות רבות ברחבי העולם מתבוננות על הנעשה במגזר הפרטי, ומתכננות צעדים משלהן. למשל, בשנת 2018 דווח ב- Handelsblatt Global שגרמניה שוקלת להפעיל מערכת דירוג אשראי, הלוקחת בחשבון את היסטוריית הבריאות, המיקום הגיאוגראפי ועוד, כאשר הציון יקבע את מידת הגישה לפוליסות ביטוח ולקבלת אשראי לאזרחים. הנה הכתבה באנגלית כפי שפורסמה במקביל ב-Forum For The Future.

גם בבריטניה הדירוג החברתי קורם עור וגידים

בכתבה שפורסמה ב- neweconomics הוסבר שבמרחבים הדיגיטליים של הממלכה המאוחדת כבר פועלים לא מעט אלגוריתמים בעלי דירוגים המשפיעים על החיים. לדוגמא, אפליקציית Tala מעולם הטכנולוגיה הפיננסית (Fintech) נותנת נקודות לפי האופן שבו אדם מארגן את אנשי הקשר בנייד שלו, לפי מספר הפעמים שהוא מתקשר להוריו, ועוד, כאשר הניקוד שמשקף אמינות משפיע על הזכאות לקבלת הלוואה.

דוגמא נוספת, הפעם מעולם הדיור, היא פלטפורמת INCENTCO שבה שוכר המתנהג על פי האינטרסים של בעל הדירה, צובר נקודות המזכות אותו בתגמולים כגון שיפוץ, מכשיר חשמלי חדש וכדומה. כמובן שמי שאיחר לשלם שכר דירה, למשל עקב הוצאה בריאותית בלתי צפויה, יקבל ציון נמוך שלא מאפשר ליהנות מתגמולים כאלו.

למעשה, בבריטניה פועלות לא מעט מערכות דירוג חברתי, כגון אלגוריתמים המבצעים מיון אוטומטי עבור קביעת זכאות לדיור, קביעת משמורת להורים, ותחזיות לגבי ילדים הנמצאים בסכנת התעללות. זאת בהתבסס על נתונים פנימיים של עיריות ועל מידע שמתקבל מחברות פרטיות. לדוגמא, פלטפורמת Experian שבה נעזרה גם המשטרה הבריטית, דירגה אנשים על סמך פרמטרים כמו שכר נמוך, משפחה מרובת ילדים, דירה קטנה וצפופה, כמות המסרונים שנשלחו בנייד, ואפילו שמות בני המשפחה.

למותר לציין, שהנפגעות העיקריות משיטות דירוג כאלו הן השכבות החלשות, אבל זה בסדר- אף אחד לא פוגע בהן. אלו רק אלגוריתמים אוטומטיים שלא מכירים את מורכבות החיים, אינם יודעים אפילו מה זה בן אדם, וממילא גם נעדרי אמפתיה לחלוטין. כאמור, עבודתם הפנימית של האלגוריתמים היא בגדר סוד מסחרי של החברות, אך התוצאות בשטח גלויות: הגברת אי השוויון החברתי.

 

צילום מסך: אתר INCENTCO לשירותי דירוג חברתי

ומה קורה בישראל?

איננו מנותקים כמובן ממה שקורה בעולם, ורבים מאיתנו מדורגים ומדרגים אחרים באפליקציות השונות וברשת. בישראל גם פועלות נכון להיום מערכות דירוג ממשלתיות בודדות, אשר כוונותיהן חיוביות, כגון הדפ"ר של חיילי צה"ל והדירוג הסוציו-אקונומי שמבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כך למשל, בנק ישראל מסביר כי מערכת נתוני האשראי שהוקמה בשנת 2019, נועדה לקידום התחרות בשוק האשראי בישראל. זוהי מערכת האוספת נתונים אודות התחייבויות אשראי ופירעונן על ידי האזרחים והתושבים בארץ, כאשר המידע מגיעים בעיקר מבנקים, חברות כרטיסי אשראי, ספקי אשראי חוץ בנקאי, לשכות ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי ומדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל. המידע מועבר ללשכות האשראי ומשפיע על האישור והתנאים לקבלת הלוואה.

חשוב לציין כי המערכת החדשה נועדה לתקן מצב קודם, בו לשכות האשראי קיבלו רק מידע שלילי שהועבר כנורת אזהרה לספקי האשראי. כעת נכלל גם מידע חיובי על מנת שהספקים יתחרו ביניהם על לקוחות 'טובים'. המערכת גם שואפת לאזן בין המטרות ובין הזכות לפרטיות, בכך שאפשר להגביל את מסירת נתוני האשראי לפי בחירת הלקוח, ואפשר להורות על הפסקת איסוף נתוני האשראי. הפסקת האיסוף מובילה למחיקה של כלל המידע מהמערכת, אך עלולה להוביל לפגיעה ביכולת לקבל אשראי בתנאים נוחים.

ועם כל הכוונות הטובות, ברור שמערכות דירוג כאלו צופנות לא מעט סיכונים ופיתויים. לדוגמא, ב- 30 למרץ 2020 שר הביטחון באותם ימים, נפתלי בנט, העלה לדף הפייסבוק שלו פוסט מרגש ומעורר גאווה. בפוסט הודיע בנט על הקמת מערכת לאומית לניטור הקורונה (קורונומטר), מבוססת בינה מלאכותית, שלדעתו היא המתקדמת ביותר בעולם.

לפי בנט, את המערכת פיתחו משרד הביטחון, מפא"ת ואגף התקשוב בצה"ל, בשיתוף חברה אזרחית פרטית. היא תדרג כל אזרח ישראלי בציון שבין 1 ל- 10 לסבירות שבה הוא מדביק אנשים בנגיף הקורונה, ובהתבסס על מידע המגיע ממקורות שונים ניתן יהיה לאתר מוקדי הדבקה ולהפנות אנשים לבדיקות PCR.

ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר הכריז כי הוא דוחף להפעלה מיידית של המערכת, שתאפשר תגובה מהירה מבלי להסתמך על חקירות ידניות מסורבלות ומוגבלות בהיקפן. הוא מסיים את הפוסט בכך שמה שעומד בין הגאונות הלאומית ובין הצלת מיליונים בישראל ובעולם, הוא רק אישור של היועץ המשפטי לממשלה, והסכמת משרד הבריאות "לשפוך" את כל תוצאות הבדיקות למערכת.

לא מן הנמנע, שאת ההשראה למערכת ניטור הקורונה קיבל נפתלי בנט מסין, בה באותה עת השתמשו בטכנולוגיות מעקב המדרגות את האזרחים לפי רמת הסיכון להידבקות. מערכות הבינה המלאכותית של הסינים התבססו על פרמטרים כמו היסטוריה רפואית ומיקום גיאוגראפי, וסיפקו לכל אזרח "קוד בריאות" ירוק, צהוב או אדום, שהשפיע על יכולתו להתנהל במרחב הציבורי.

צילום מסך: נפתלי בנט במשבר ניהול הקורונה, מתוך אתר מעריב
צילום מסך: נפתלי בנט במשבר ניהול הקורונה, מתוך אתר מעריב

בהתייחסו למערכת המוצעת על ידי בנט, כתב פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מקרה בוחן בו נסקרו מספר כשלים מהותיים. ראשית, את המערכת ששמה Fleming פיתחה למעשה חברת NSO שפעילותה לכל הפחות שנויה במחלוקת, ולא מפא"ת או הצבא כפי שציין בנט. למעשה, היא דומה למדי למערכת פגסוס ששמה נקשר עם פגיעה בזכויות אדם ברחבי העולם.

יתר על כן, לא ידוע מהיכן יושג המידע על המיקומים של האזרחים. תרגול המערכת התבסס על "סוחרי מידע" בלא הסכמתם החופשית של המשתמשים. המכון מציין גם ששר הביטחון לא התייעץ עם מערכת הבריאות, לא הוכיח נחיצות, לא התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה, לא בדק את החוקיות, ואף קיים חשש לניגוד עניינים עקב יחסי קרבה שלו עם בעלי חברת NSO.

באופן מדויק מזהה המכון, שמערכת דירוג הדבקה בקורונה יכולה להפוך בנקל למערכת דירוג חברתי, שכן אין בעיה מיוחדת להוסיף לה פרמטרים של היסטוריה רפואית, גיל ומין, קשרי משפחה, מוצא ודת. ולמרות שבשלב הזה היא מתוכננת רק להכריע לגבי האנשים שיצטרכו לעבור בדיקת PCR, ניתן בקלות להרחיב את ההכרעה לגבי חופש התנועה של האזרחים.

אכן, גדול הפיתוי לעשות שימוש במערכת לצרכים נוספים, תוך גיוס כוחות הביטחון לדליית מידע פרטי ומעקב אחר אזרחים שלא עברו על החוק, שאינם חשודים בדבר, וכמובן שאינם אויבים.

 

מכון הישראלי לדמוקרטיה
צילום מסך: מתוך הדוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה

מהן הסכנות העיקריות של מערכות דירוג חברתי?

אם צפיתם בפרק Nosedive, הראשון בעונה השלישית של 'מראה שחורה', בוודאי לא שכחתם את המציאות הדיסטופית בה אנשים מדרגים זה את זה באפליקציה בציון 1 עד 5. הציון נקבע על סמך מגעים בין אישיים ומשפיע באופן מכריע על האפשרויות הנפתחות בחיים, הדירה שאפשר לשכור, האנשים שאפשר להתחבר אליהם, ועוד. כך נוצר עולם של זיוף והעמדת פנים, בו האותנטיות של הפרט נמחקת והמחיר שמשלמים בחופש בסיסי וברמה הרגשית כבד מאוד.

אותו פרק מטלטל של 'מראה שחורה' מתכתב עם רעיון העצמי הכוזב והעצמי האמיתי, של הפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט (1896 – 1971). על פי ויניקוט, העצמי האמיתי מהווה מקור לאותנטיות ויצירתיות, חדווה וחיוניות בחיים, ואילו העצמי הכוזב הינו חזות מזויפת שאנשים נאלצים לבנות על מנת להתאים את עצמם לעולם. כאשר המציאות החיצונית נכפית על הפרט באופן חודרני הוא נכנע לדרישות הסביבה, והכניעות הזאת היא היסוד לעצמי הכוזב שנועד להסתיר את האמיתי ולגונן עליו.

אמנם, מידה מסוימת של היענות לדרישות הסביבה נדרשת מכל אחד, וברור שלא נספר בראיון עבודה על רגשותינו הכמוסים. מאידך, כאשר העצמי הכוזב הופך באופן תכוף ועמוק לאמיתי, התוצאה היא ייאוש וחוסר ערך שנחבאים מאחורי החיוך, ללא חיונית או שמחה, משמעות וסיפוק. וככל שהעצמי הכוזב דומיננטי יותר כך האדם "שוכח" את פנימיותו האמיתית, מאמין לשקר, בעוד חוסר הערך מכרסם בו ביתר שאת.

שותף מעניין לדעותיו של ויניקוט, אם כי מכיוון אחר, הוא משרד המשפטים הישראלי – זה שאנשיו סופגים מהלומות בשנים האחרונות בשל הפרעתם ל- 'משילות'. שלושה שבועות לאחר פרסום הפוסט של נפתלי בנט בדבר 'מערכת הקורונומטר הלאומית', יצא מסמך מטעם הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ובו סקירה של סכנות מהותיות שמציבות מערכות דירוג חברתי. במסמך מובא ציטוט מאיר עיניים ממאמרה של רות גביזון "על הזכות לפרטיות ולכבוד":

"פרטיות נחשבת תנאי הכרחי לקיומה של חברה חופשית ודמוקרטית משום שהיא מאפשרת לאדם אוטונומיה להכריע בדבר נורמות חברתיות מסוימות, וזאת מתוך בחינה ביקורתית ולא מתוך ציות עיוור".

צילום מסך 5 מתוך הסידרה 'מראה שחורה' בנושא דירוג חברתי נטפליקס
צילום מסך: מתוך הסידרה 'מראה שחורה' – Nosedive בנושא דירוג חברתי – נטפליקס 2016

בין היתר, הרשות להגנת הפרטיות מונה את הסיכונים הבאים:

  1. מעקב – איסוף ועיבוד מידע על אזרחים ותושבים על ידי המדינה, בלא הסכמה, עשוי להוות מעקב הפוגע בפרטיות, ובוודאי כאשר לא ברור איך מעבדים את המידע ולאילו מטרות נוספות הוא משמש כיום וישמש בעתיד.
  2. זליגת מידע – המידע האישי והרגיש עלול לזלוג לגורמים נוספים מלבד המחזיק במידע, ולהיות מנוצל לצרכים שלא לשמם נאסף, בוודאי אם מעורבות בכך חברות פרטיות.
  3. חוסר שקיפות – השימוש בבינה מלאכותית, סטטיסטיקות ואלגוריתמים למיניהם, אינו מאפשר שקיפות והבנה אודות המידע ששימש לשקלול הציון, ומוביל לקבלת החלטות אוטומטיות ללא יכולת ערעור.
  4. התעצמות המגמה – אף אם דירוג חברתי מסוים מונע מכוונות טובות, הוא עלול להוביל לתהליך מתעצם של דירוגים נוספים שאותם יאמצו גורמי הממשל. גם חברות פרטיות עשויות להצטרף למגמה ולבקש מהמשתמשים להשתתף בדירוגים חברתיים, כאשר המידע יגיע בהמשך לחזקת הרשויות.
  5. אפקט מנרמל – ככל שמשתמשים יותר בדירוגים חברתיים, ובאיסוף מידע באמצעות טכנולוגיות מעקב למיניהן, כך האזרחים הולכים ומתרגלים למצב – בבחינת סיפור הצפרדע המתבשלת – עד שמגיעים מבלי להבחין ל- "חברת מעקב".
מערכת מעקב אחרי האזרח - אתר YNET
צילום מסך: מתוך וויינט מעקב אחר אזרחים בחסות הקורונה

לי זה לא יקרה…?

האפקט המנרמל כבר כאן, והוא אומר בערך ככה: מה אכפת לי בעצם אם אוספים עליי מידע? הרי אין לי מה להסתיר, אני ממילא די משעמם. גם כותב שורות אלו הוא בן אדם די נורמטיבי, תשאלו את גוגל. אבל מה יקרה בעתיד כשמערכת דירוג ממשלתית תקבל מידע שלילי, למשל על חיפושים בגוגל אודות סכנות של דירוגים חברתיים, או חלילה כתבה בנושא שפורסמה תחת שמי?

לא נורא. מקסימום אקבל הלוואה בתנאים קצת פחות טובים, או שלא אוכל להתקבל לאיזו משרה ממשלתית. אבל מה יהיה אם ארצה להתגורר ביישוב בצפון ויתברר שהציון דופק אותי, או שלא אוכל לרשום את הילדים לבית ספר פרטי, או שיסירו אותי מהחברים בפייסבוק כדי לשמור העסק? זה כבר יותר כואב.

אז במחשבה שנייה, אולי עדיף להוריד את הראש ולא לכתוב על מה שבוער. אתם יודעים, פשוט להיות ילד טוב על פי האוטופיה החדשה, שבה כולם מרוצים, מתחסנים ומתנהגים ממש יפה. לא יזיק גם לתת לייק לדף הפייסבוק של ראש הממשלה, כי אף אחד הרי לא רוצה להיות אזרח סוג ז', והעצמי האמיתי הוא ממילא Over Rated.

נדמה לי שהמרחק בין אוטופיה לדיסטופיה מעולם לא היה קרוב יותר, וכדאי לפחות לשים לב.

(עיצוב שער לכתבה: אורלי קויפמן) 

**המאמר הזה נכתב בזכות קוראים נפלאים כמוך, לכן אם אהבת את ההשקעה והתוכן, נשמח לתמיכתךבקישור הזה כדי שנוכל להמשיך בעשייה שלנו. 

בדקו גם את

איך לא לריב על כסף: תקשורות זוגית בריאה בצל משבר כלכלי

איך לא לריב על כסף? זוגיות בריאה בצל יוקר המחיה

שיתוףיצירת זוגיות היא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בחיים. שמירה על זוגיות יציבה, אוהבת מלאת כבוד …

5 8 votes
דירוג
Subscribe
Notify of
guest
15 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
15
0
Would love your thoughts, please comment.x