איך לנצח מגיפה מסכת הטעויות של בנט

איך לנצח מגיפה: מסכת הטעויות של נפתלי בנט

מאת: איליאן מרשק וארז פולק

אם זה הולך כמו ברווז, אם זה מגעגע כמו ברווז – זה ברווז, והברווז הזה הוא ברווז בריאותי! לא, בנט לא אמר את הדברים האלה, לפחות לא בהקשר של התמודדות עם קורונה, וטוב שכך – כי חוץ מזה הוא אמר כמעט כל אמירה מיליטנטית ונטולת הקשר כנגד הוירוס ואת כל אלה הוא הכניס לתוך ספר. 'איך לנצח מגיפה' של נפתלי בנט בעיקר מסמן אויבים. הוירוס הוא אויב, משרד הבריאות הוא אויב, הפוליטיקאים הם אויב, וכן, גם אנחנו האזרחים נכנסים תחת ההגדרה ׳אויב׳. אז מה עושים כדי לנצח את המגיפה? כמובן, נלחמים. הבעיה היא שהמציאות לא תמיד מתאימה את עצמה לטקטיקה של לחימה צבאית.

בשנת – 2019 העולם השתנה מקצה לקצה. מחלה חדשה בשם COVID 19 הפכה להיות הנושא החם שהעסיק את העולם כולו. סדרי עולם השתנו, אנשים עטו מסיכות ועטו כפפות גומי (בשלבים הראשונים), עסקים ובתי ספר נסגרו, זקנים וחולים נעלו את עצמם (ולעיתים ננעלו שלא מרצונם) מאחורי סורג ובריח וזכויות הפרט שנראו לנו כאבן היסוד של הדמוקרטיה נרמסו כלא היו. המגיפה, כפי שהגדירו אותה קברניטי הממסד הרפואי בעולם, הראתה לנו עד כמה שגרת החיים שלנו שברירית, עד כמה אנחנו תלויים באותה שגרה שברירית, וכמה רחוק מוסדות שלטון מסוגלים ללכת כדי 'לנצח את המגיפה'. אחד מקברניטי השלטון הבכירים שעסק בנושא הקורונה מעל לכל במה אפשרית הוא ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. את רעיונותיו הוא העלה על הכתב בספר שמנסה להסביר לנו איך לנצח מגיפה, אבל מראה לנו בעיקר איך להנציח פילוג והפרדה.

׳אלטנוילנד׳ גרסת נפתלי בנט

האיש שראה את עצמו כמנהיגה הפרגמטי של הציונות הדתית, איש של חיבורים, 'אח שלנו', הקצין המוערך שהצליח לסחוף אחריו תומכים רבים בתחילת דרכו ושהפך את המפד"ל הישן והאפרורי ממפלגת נישה חסרת מעוף למפלגה צעירה וצבעונית שמשחקת על התפר הדק שבין לאומניות ימנית לבין חילוניות שמפסיקה להתבייש בעצמה, איש ההיי – טק שהצליח בכל דבר שעשה בחייו – לא הצליח לעצור את עצמו מליפול לתוך מלכודת הדבש של 'מגיפת הקורונה'. 

יכול לעניין אותך גם: מי זו שרון אלרועי פרייס ומה הקשר שלה לחברת פייזר

בזמן שהציבור נקרע תחת עול הגזירות של משרד הבריאות, גזירות שקרעו ופירקו תאים משפחתיים, שהעלו את אחוזי הגירושין, שגרמו לשירותים הפסיכולוגיים לקרוס תחת העומס – סמל ההצלחה הישראלי, שר הביטחון דאז נפלתי בנט, כתב ספר שאמר לציבור במילים פשוטות: חבר'ה, אולי נראה לכם שאתם סובלים, אבל לא סבלתם מספיק. לא, חברים, אנחנו רק בהתחלה אמר לנו בנט. כדי 'לנצח את המגיפה' אתם תצטרכו לסבול יותר, הרבה יותר. מדובר פה בחיי אדם, בנט אמר לנו, וכדי לשמור עליהם אנחנו נצטרך לזרוק את איכות החיים שלכם לעזאזל, ולעזאזל ההשלכות. האם זה עבד? 

"שלום לכם אזרחי ישראל, יש לי בשורות טובות ובשורות רעות.", אמר נפלתי בנט באחד מנאומי קידום הספר ורעיונותיו. הבשורה הרעה הייתה שבמצב הנוכחי (מצב בו בנט היה שר ביטחון וחבר בקבינט הקורונה להזכירכם) הוא מצב חסר אופק. הבשורה הטובה של שר הביטחון דאז הייתה, ובכן, שאפשר אחרת. מה זה בדיוק אומר? שימו לב לטרמינולוגיה בה בנט משתמש כשהוא מדבר על דרכי ההתמודדות הנחוצים לתפישתו: "להשתלט על הקורונה", "לקחת את מדינת ישראל", "לנצל את המשבר הזה", ומתוך שלושת ה – 'ל' האלו, "להזניק" את מדינת ישראל לאיחוד חסר תקדים ולעתיד מזהיר. 

איך לנצח מגיפה מסכת הטעויות של בנט צילום 1 צילום 1: נפתלי בנט ועידת הבריאות ערוץ 13 מתוך סרטון יוטיוב

תקווה חדשה? פוליטיקה ישנה

לפני הבחירות הקודמות, שבעקבותן בנט מונה לראש ממשלה, שמעתי תוכנית רדיו בה המראיינת העלתה מרואיינת לשידור. המרואיינת דיברה על עתידו הנוצץ של נפתלי בנט ואמרה: תאמינו או לא, שבנט יהיה ראש ממשלה. להזכירכם, בבחירות שקדמו לבחירות בהן בנט מונה לראש ממשלה – מפלגתו לא עברה את אחוז החסימה. לכן התחזית של המרואיינת נשמעה הזויה. 

עם זאת, אי אפשר להתווכח עם התוצאה הסופית – היא צדקה. הבעיה היא שככל הנראה אני לא הייתי היחיד ששמע את תוכנית הרדיו הזו, כנראה שגם בנט עצמו האזין לדברים (ואולי גם לפיד) וכנראה שהוא התחיל להאמין שהוא באמת משהו מיוחד. אחרת, קשה להבין איך אדם שגדל על תורת הרב קוק, תורה שמכבדת את המציאות ומעודדת את האדם ללמוד ממנה ולהקיש מהמציאות על חייו במקום לנסות להתנגד לה בכל מחיר (ראו היחס של הרב קוק למפעל הציוני), מאמין שהוא יצליח להשתלט על המציאות ולבצע בה את כל העולה על רוחו. 

"מה אנחנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה כוחנו, מה גבורתנו. מה נאמר לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו. הלא כל הגיבורים כאין לפניך, ואנשי השם כלא היו, וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל…". בנט כנראה שכח את המילים אותם הוא אומר, כיהודי מאמין, כמעט מדי בוקר, וחשב בטעות שההתמודדות עם הקורונה נותנת לו הזדמנות למצב את עצמו כחייל מרכזי בצבא ׳השם׳. 

ראינו דוגמאות כאלו בציבור האמוני בעבר, מהניסיון להתנגד לפינוי גוש קטיף ועד לקיצוניים שתכננו לפוצץ את הר הבית. הצורך הבלתי פוסק לחפש במציאות רמזים בהם אפשר להשתמש כדי לקדם את הגאולה יכולים להביא את האדם המאמין למקומות קיצוניים (רצח רבין למשל), וגם למקומות מתונים יחסית (ניסוח תכנית להתמודדות עם מחלה נגיפית). הבעיה היא שגם במקרים הקיצוניים וגם במקרים המתונים הבעיה עצמה הופכת לכלי בו יש לעשות שימוש על מנת להתאים את המציאות לשאיפות האישיות והקולקטיביות של המגזר ממנו המאמין מגיע. שוב, מדובר בטעות בסיסית בהבנת תורתו של הרב קוק, של המציאות ושל ההיסטוריה של העם היהודי ושל העולם כולו למען האמת.

להשתלט על הקורונה: כך בנט הציע להתמודד עם הוירוס

מי שקרא את 'הנסיך' של מקיאוולי יודע ששימוש בטרמינולוגיה צבאית היא הכרחית למצבי לחימה. הנסיך האיטלקי יצר תורה שלמה שהולידה טקטיקה ידועה, כזו שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם במשך מאות שנים. מקיאוולי לא המציא את שיטת ההפרד ומשול, הוא פשוט זיהה אותה והעלה אותה על הכתב, אבל בתרבות הישראלית קשה לנו לפעמים לראות שהטקטיקה הזו סופחת אליה את כל תחומי החיים שלנו. 

המורים לא מקבלים את מה שהנציגות שלהם החליטה שהיא רוצה?
שביתה! זה אנחנו או הם! מי זה אנחנו? מי זה הם? מי נפגע? מה מקריבים למען המאבק? האם הקורבן שווה את מחיר ההקרבה?
עובדי עירייה לא מקבלים את מרותה של ראשת העיר?
שביתה! זה אנחנו או הם! מי זה אנחנו? מי זה הם? מי נפגע? מה מקריבים למען המאבק? האם הקורבן שווה את מחיר ההקרבה?
הילד לא רוצה להיכנס להתקלח?
מחאה! זה אנחנו או הם! מי זה אנחנו? מי זה הם? מי נפגע? מה מקריבים למען המאבק? האם הקורבן שווה את מחיר ההקרבה?
יש וירוס חדש ולא מוכר?  (המאמר שכל הורה חייב לקרוא לפני חיסון ילדיו!)
שביתה מחאתית! זה אנחנו או הם! מי זה אנחנו? מי זה הם? מי נפגע? מה מקריבים למען המאבק? האם הקורבן שווה את מחיר ההקרבה.

הפרד ומשול, הפרד ומשול – אבל איפה הלכת נפתלי?

איך לנצח מגיפה מסכת הטעויות של בנט צילום 2
 צילום 2: נפתלי בנט ועידת הבריאות ערוץ 13

בנט יצר תוכנית שמפרידה בין חרדים, בין ערבים ובין אלו שאינם חרדים ואינם ערבים (חילוניים ודתיים לאומיים בתרגום חופשי). בתחילת דבריו ובמקומות רבים בספרו, בנט מדבר על הצורך להפסיק ולעשות פוליטיזציה. הבעיה היא שזה בדיוק מה שהוא עושה. 

לא קשה להבין מדוע, בסופו של דבר מדובר בתאמינו או לא, בפוליטיקאי. אנחנו כל כך רגילים לשמוע שיח רדוד עם פוליטיקאים, שיח 'אופירה וברקוביץ", בו מגיעה איזו דמות ציבורית שמנסה להראות כמה שהיא סחבקית ומדברת בשפה של העם. לבנט זה טוב, זו המטרה שלו, הוא הרי ניסה למצב את עצמו מאז ומתמיד כקונצנזוס: הייטק, צבא, רעננה וכיפה קטנטנה. החלום של בנט היה להזניק את מדינת ישראל אל מעבר לחומת ההפרדה שהפרידה בין הציונות הדתית לבין הציונות החילונית, חומה דמיונית שלא באמת קיימת בשטח בדיוק כמו שהחומה בין אשכנזים ולבין מזרחים, בין רוסים לצברים, וכן, גם בין ערבים ליהודים – לא באמת קיימת כשאנחנו נפגשים בחיי היום – יום. 

בנט הבין דבר חשוב, הוא הבין שהקורונה יצרה פה הזדמנות נדירה. אבל ההזדמנות הזו, בניגוד לדעתו המנוקמת של 'התקווה הישראלית לאיחוד לאומי' בדימוס, היא לא בפעולה אלא דווקא בהתבוננות ובמעקב זהיר אחר ההתפתחויות. בנט, כמו כל מי שחי בתרבות המערבית הפוסט מודרנית, הוא קורבן של עריצות המדע. בני האדם הגיעו לירח והמציאו את האנטיביוטיקה, ולנו, האנשים הפשוטים נדמה שאם בני אדם עשו את זה אז הם יכולים לעשות הכל. הבעיה היא שהמציאות רחוקה מאוד מההנחה השגויה הזו. הכוחות שפועלים בטבע הם כוחות חזקים מאוד שאנחנו לא תמיד יודעים איך להתמודד איתם. 

מספיק להתבונן בשריפות הענק בקליפורניה מדי שנה ובסופות הקשות שמכות בדרום ארה"ב כדי להבין שאנחנו רחוקים מאוד מלשלוט בטבע. אי אפשר לראות את נגיף הקורונה אבל אנחנו יודעים שהוא קיים (אני אישית חליתי ואיבדתי את חוש הריח שעדיין לא חזר אליי גם אחרי שנה), לא יודעים מה המימדים האמיתיים של התופעה אבל המדע בטוח שאפשר לאמוד אותה במספרים, לא באמת יודעים מה לעשות – אבל מייצרים תרכיבים ניסיוניים ומטילים סגרים מהסיבה הפשוטה – זה מה שהמדע מכיר ויודע. 

האם התוכנית של בנט הצליחה?

נפתלי בנט חשב שהוא יודע איך לנצח את המגיפה. בפועל, הוא עמד בראש מערכת שלטונית שאפשרה לו להוציא את התוכנית שלו לפועל. האם הוא עשה את כל הדברים שהוא טען שיעשה? לא. האם ניצחנו את המגיפה? האמת היא שעדיין לא הבנו מה זה בדיוק אומר. האם החברה הישראלית מאוחדת יותר משהיא הייתה טרום המגיפה? (שזו הייתה המטרה מוצהרת של בנט בניסיון שלו להתמודד עם הוירוס) לפי הסקרים האחרונים שלפני הבחירות הראשונות לשנת – 2022 התשובה היא – לא.

בדקו גם את

אזרח סוג ז - מערכת דירוג חברתי בישראל

על מערכת דירוג חברתי בישראל והסכנות הטמונות בה

שיתוףציונים על התנהגות טובה או רעה, ומתן פרסים ועונשים בהתאם, יכולים להיות מועילים מאוד לממשל …

3.3 3 votes
דירוג
Subscribe
Notify of
guest
4 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
4
0
Would love your thoughts, please comment.x