האם יש קשר בין החיסון לקורונה לבין העלייה באירועי לב

למה יש עליה באירועי לב ? אצל נהגים, ספורטאים מפורסמים ובכלל.
אולי יש משהו שהם עשו לגוף שלהם לאחרונה? אולי כולנו צריכים דיאטה?
או שזה משהו אחר שהתרחש כאן ברמה הלאומית עולמית?

מאת : איליאן מרשק
תאריך עדכון אחרון: 3.11.22

לפני כשנה הוסיף ה- FDA אזהרה לחיסוני ה- mRNA, מבית היוצר של פייזר, מודרנה וביונטק. האזהרה מדברת על סיכון גבוה יותר של מתחסנים ללקות בדלקת קרום הלב ובדלקת שריר הלב, במיוחד אחרי קבלת המנה השנייה של החיסונים. אי אפשר לומר שהיו אלו חדשות טובות עבור יצרניות החיסונים, שחלק בלתי מבוטל מהכנסותיהן בשנתיים האחרונות, והצפויות קדימה, מבוססות על מכירה של חיסונים ל- COVID-19.

קחו את פייזר, למשל, ברבעון השלישי של שנת 2021 היא דיווחה על הכנסות של מעל 24 מיליארד דולר, ונהנתה מגידול הכנסות של יותר מ- 130%. רק שאם מורידים את ההכנסות מחיסון הקורונה באותה תקופה, מגיעים לגידול של 7% בלבד – הבדל די משמעותי. למעשה, בהשוואה לשנת 2020 החברה הכפילה את הכנסותיה.

לפי גלובס, פייזר צופה שבשנה הנוכחית (2022) היא תרוויח לא פחות מ- 54 מיליארד דולר על החיסון והתרופה שלה לקורונה PAXLOVID . אלו בשורות נהדרות עבור מנהלי החברה ועובדיה, וגם לבעלי המניות שנהנו למשל מעלייה של 75% בערך המנייה במשך חודשים ספורים ב- 2021.

Pfizer stock chart

לא רע להחזיק מניה של פייזר ב- 2021. קפיצה ראשונה עם מתן החיסונים הראשונים, וקפיצה נוספת כשהציבור מבין שהקורונה נשארת איתנו. מידע מטעם ycharts.com

השאלה היא, אם אלו בשורות טובות גם עבור לקוחות החברה, כלומר הצרכנים, האנשים שלמען הצלתם ממלתעות הנגיף עמלו החוקרים של BioNTech – ביונטק בחסות פייזר -Pfizer. ייתכן שה- FDA צינן קצת את ההתלהבות לגבי החיסון הבטוח הזה, אבל אפשר להיות בטוחים שתמיד יהיו קונים – ראו מדינות עולם שלישי שעוד משוועות ליישר קו עם העולם המתקדם. אז כן, החבר'ה של פייזר יודעים טוב מאוד על מה מתבססת הערכת ההכנסות של 54 מיליארד דולר בשנה הנוכחית, ואל מול המספרים העצומים האלו הבעיה של סיכון לתחלואת לב נראית די קטנה.

מה בכלל הבעיה?

קודם כל, חשוב לציין שתחלואת לב אינה עומדת לבדה כסיכון ארוך טווח אפשרי לחיסוני הקורונה. כבר באוקטובר 2020 פרסם ה- FDA רשימה של 22 תופעות לוואי אפשריות כתוצאה מהחיסון, הכוללות בין היתר דלקת מוחית חריפה, דלקת בקרום המוח, אוטם שריר הלב, דלקת קרום ושריר הלב, בעיות כליה, דלקת מפרקים, תסמונת גיליאן ברה, ועוד הרשימה ארוכה. יש להדגיש כי לא מדובר בתופעות שנצפו במחקרים על החיסון, אלא בכאלו שמומחי ה- FDA סברו כי קיים סיכון להופעתן, ולפיכך יש לפקוח עליהן עין. ונראה שלפחות בחלק מההערכות המומחים צדקו.

 

כך למשל, בשלהי 2021 בוצע מחקר מקיף על ידי צוות מהיחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה בבית החולים אסף הרופא, בשיתוף מידע שהגיע מיחידה 8200 של צה"ל. המחקר התמקד בתופעות ארוכות טווח של חיסון mRNA ונמצאו בו מספר ממצאים מדאיגים. לדוגמא, 90% מהנשים שהשתתפו במחקר דיווחו על הפרעות שונות במחזור החודשי, מתוכן יותר מ- 60% דיווח על הפרעות שנמשכו יותר מ- 3 חודשים. עוד דווח על תופעות נוירולוגיות כגון טנטון, סחרחורת ועוד – שאינן מופיעות בעלון התכשיר לרופא, כשכמעט 90% דיווחו על תופעות נוירולוגיות ממושכות יותר מ- 3 חודשים.

מלבד זאת, 80% מהמשתתפים דיווחו על בעיות במערכת העיכול שנמשכו יותר משבוע, וכשליש מהם על בעיות עיכול שנמשכו יותר מחצי שנה. במחקר המקיף הזה היו ממצאים רבים נוספים, ומי שמתעניין מוזמן לצפות במצגת המחקר של פרופסור מתי ברקוביץ' על בטיחות חיסון הקורונה.

כבר התחסנת? לא כדאי לקחת ללב

למי שלא זוכר, גם האתר של חברת פייזר מזכיר כי שימוש החירום בחיסוני הקורונה מתוצרתה, לא אושרו ולא קיבלו רישיון מה- FDA. הם קיבלו רק היתר שימוש בחירום בלבד. ויש לכך סיבות טובות מאחר ועל פי ה- FDA יש לבצע עוד שורה ארוכה של מחקרים לטווח ארוך, המצריכים שנים של עבודה, על מנת לברר את משמעותן ושכיחותן של תופעות הלוואי ארוכות הטווח. חלק ממחקרים אלו הקשורים בבעיות לבביות, כבר יצאו לדרך ואחדים כבר ראו אור.

למשל, ב- 25 לאוגוסט 2021 פורסם ב- New England Journal of Medicine מחקר מקיף שנערך על ידי קופת חולים כללית (לקריאת המאמר המלא), שהתבסס על נתונים של יותר מ- 2 מיליון ממבוטחי הקופה. תוצאות המחקר הראו שאכן קיים סיכון מוגבר לדלקת בשריר הלב אצל מחוסנים, לעומת לא מחוסנים שלא נדבקו בקורונה, והסיכון אף עולה בקרב גברים צעירים.

 

סרטון קצר על עליה באירועי לב דרך קטעי חדשות שונים שעלו בתקשור הממוסדת

מה עושה mRNA לגוף?

בחודש דצמבר 2020 החל מבצע החיסונים בישראל, מעט לפני אישור החיסון על ידי ארגון הבריאות העולמי. מבצע החיסונים התקדם, כידוע לכולנו, בקצב מהיר ביותר ובדחיפה משמעותית של הממשלה, עם דיונים שהוסתרו מעיני הציבור ועוד יוסתרו לעשרות השנים הבאות. מדצמבר 2020 ועד היום חוסנו יותר מ- 5 מיליון אנשים בישראל בשתי מנות חיסון לפחות, למעלה ממחצית האוכלוסייה, ועוד היד נטויה.

נזכיר, כי חיסון Pfizer-BioNTech (פייזר- ביונטק) שניתן לרוב הגדול של האנשים בישראל, הוא מסוג mRNA (שליח אר אנ איי).

למי שלא יודע, ה- DNA שנמצא בגרעין התא מכיל מידע לייצור חלבונים, וכדי שהמידע הזה ייצא אל הפועל הוא צריך לעבור אל אזורי הייצור באמצעות "שליח", באנגלית Messenger. זוהי ה- M בראשי התיבות mRNA. כל הנגיפים מורכבים ממולקולות RNA (בלי ה- M) שיודעות לחדור לגרעין התא ולגרום ל- DNA לייצר שכפולים של עצמם.

חיסון mRNA עובד באופן די דומה: הוא מכיל את המידע לייצור חלבונים מסוימים של נגיף הקורונה ("הקוצים" המפורסמים שבכתר הווירוס). באמצעות מעטפת שומנית החיסון מסוגל להיכנס לתאי הגוף, להתחבר אליהם ולגרום ל- DNA לייצר את אותם "קוצים" המהווים חלק מהנגיף. הכוונה היא שמערכת החיסון תלמד להכיר את חלקי הנגיף ותייצר זיכרון חיסוני. כך, במידה שאדם יידבק ממש בקורונה, מערכת החיסון תדע לזהות ולהרוס את הווירוס במהירות, לפני שיחדור לתאים (למעוניינים, הנה סרטון המסביר את הנושא). אבל מה באמת קורה כשמזריקים את אותו חיסון mRNA לגוף?

ניסויים על חיסוני mRNA נגד מחלות זיהומיות וסרטן, החלו רק בשנת 2017 – לפני זמן קצר מאוד באופן יחסי. יתר על כן, הניסויים הבודדים לא נעשו בקבוצות גדולות, ובהתאם לפרקטיקה המדעית המקובלת, הם גם התקדמו בקצב איטי וזהיר, להבדיל מהפיתוח המואץ לחיסון הקורונה. פחות משנתיים חלפו מאז ניתן החיסון הראשון בישראל, וכבר אנחנו עדים למחקרים שמצאו השפעות של החיסונים שלא היו ידועות לפני כן. כיצד הדבר מסתדר עם הצהרות על חיסון מוכר, בדוק ובטוח? לא ברור.

Clinical trials with mRNA vaccines against infectious diseases

ב2017 נרשמו רק 8 מחקרים בחיסוני mRNA בארה"ב, ורק 3 מהם הושלמו. מקור: מתוך כתב העת המדעי Nature

מה שבטוח, הממצאים על האירועים הלבביים בישראל אינם מעודדים במיוחד. לדוגמא, מחקר שערך פרופסור רצף לוי בתקופת הקורונה הצביע על עלייה של 25% במספר הקריאות למד"א בגין התקפי לב ודום לב בקרב אנשים בגילאי 16-29. בנוסף, מצא פרופסור לוי עלייה של יותר מ- 83% בהתקפי הלב בקרב נשים בגילאי 20- 29. אלו גילאים צעירים לכל הדעות, אשר אירועי הלב נדירים בהם יחסית, והשלכותיהם ארוכות הטווח עלולות להיות קשות.

לכאורה, ניתן להסביר את העלייה המשמעותית הזו בתחלואת הקורונה עצמה, או בחרדה, דיכאון, סטרס וההיסטריה הכללית שפשטה במחוזותינו. עם זאת, פרופסור רצף לוי חילק את הבדיקות לשלוש תקופות עיקריות והן: התקופה ללא המחלה וללא החיסונים, התקופה בפרוץ המחלה עצמה לפני שהגיעו החיסונים, ותקופת הקורונה כשכבר הופצו החיסונים.

העלייה שעליה דווח נמצאה בתקופה השלישית, כלומר בתקופת הקורונה כשכבר הופצו החיסונים. על פי פרופסור לוי, הממצאים עולים בקנה אחד עם פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), לפיהם ב- 5 החודשים הראשונים של שנת 2021 (תחילת מבצע החיסונים בארץ), חלה עלייה גדולה בתמותה בכלל, ובגילאים צעירים בפרט. מסקנתו היא שיש קורלציה בין העלייה באירועי הלב ובין מתן מנות החיסון של פייזר-ביונטק.

 

עם זאת, ראוי לציין כי מחקרו של פרופסור לוי הינו מחקר תצפיתי בלבד, ואינו לוקח בחשבון מספר משתנים כגון מספר הקריאות למד"א שאכן אומתו כאירוע לבבי (ולא קריאת שווא), הבדלים בין מחוסנים ולא מחוסנים, והשפעות של אירועים ביטחוניים, פיננסיים ואחרים. לדוגמא, משרד הבריאות מצא כבר בשנת 2020 עלייה של 11% במספר האירועים הלבביים, בהשוואה לשנת 2019. כלומר, העלייה נצפתה בשנת כניסת הקורונה לחיינו, עוד לפני שהגיעו החיסונים בדצמבר 2020.

בתגובה למחקרו של פרופסור רצף לוי, קיים משרד הבריאות חקירה משלו על קריאות למד"א, ולמרות ששלל את מסקנות המחקר המקורי, הודה כי נכון ההקשר לגבי מקרים של מיוקרדיטיס. ובאמת, כאשר מתבוננים על הנתונים המחקריים הברורים, לגבי סיכון מוגבר לדלקת בקרום ובשריר הלב אצל מחוסנים, נראה שהייתה לכל הפחות מידה של אמת במסקנותיו של פרופסור לוי.

figure 1

הגרפים למעלה, מתוך מחקר שפורסם בכתב העת Nature, מדגימים את העלייה במספר הקריאות למד"א על רקע לבבי, בהשוואה למתן שתי מנות החיסונים. כדאי לשים לב להקבלה בין מועדי מתן החיסונים ובין הקפיצה במספר הקריאות למגן דוד אדום.

ומה בארה"ב?

אחד הקשיים העיקריים בהצבעה על קשר בין חיסוני הקורונה לבין אירועים לבביים בארה"ב, הוא שמאגרי המידע הגדולים אינם עושים הבחנה בין השפעות אפשריות של החיסון, ובין השפעות הקורונה עצמה. יתר על כן, מרביתם ממשיכים לייחס את העלייה באירועים הלבביים בעיקר לקורונה.

אכן, במדינה בה למעלה מ- 20 מיליון איש סובלים מבעיה לבבית כלשהי, למעלה מ- 800 אלף עוברים התקף לב, וכמעט 700 אלף נפטרים ממחלה לבבית מדי שנה, קשה מאוד לעשות סדר. מה עוד שהנתונים לגבי 2021 עוד יחסית טריים, ושלא לדבר על משתנים כמו צריכת ג'אנק פוד, עישון, חרדות ומתח, השמנת יתר ושאר בעיות המאפיינות את הלב של האמריקאים.

יחד עם זאת, גם האמריקאים מצאו קשר מובהק בין דלקת שריר הלב לבין קבלת החיסון של פייזר ביונטק נגד קורונה. במחקר שסקר 1626 דיווחים, נמצאה עלייה משמעותית בדיווח על דלקת שריר הלב תוך 7 ימים לאחר החיסון, הרבה יותר מהתוצאות הצפויות. שיעור המקרים היה הגבוה ביותר אחרי קבלת המנה השנייה אצל גברים מגיל 12 ועד גיל 24 שנים.

החוקרים קבעו גם, כי לפי דיווחי מעקב פאסיביים בארה"ב הסיכון לדלקת שריר הלב עקב חיסוני mRNA נעשה גבוה יותר, בעיקר אצל גברים צעירים וגברים מתבגרים, אך למעשה גם על פני שכבות גיל ומין נוספות. (לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן).

ומה כל זה אומר לגבי בטיחות החיסון?

בואו נראה מה היה לנו כאן:

  • חיסונים שפותחו במהירות שטרם הייתה כדוגמתה בהיסטוריה האנושית, המבוססים על טכנולוגיה חלוצית שנוסתה מעט מאוד על בני אדם.
  • אינטרס כלכלי מובהק של יצרנית תרופות, המלווה בהסכם חשאי מול הממשלה שפוטר אותה מתביעות.
  • מחקרים שיוצאים לדרך מעידים על עלייה בבעיות במחזור החודשי אצל נשים, בתופעות נוירולוגיות, בעיות במערכת העיכול, ועוד – לאחר קבלת הזריקות.
  • ממצאים שאינם משתמעים לשתי פנים על קורלציה בין חיסוני mRNA לבין דלקת שריר הלב ודלקת קרום הלב.
  • עלייה בכמות הקריאות למד"א בגין אירועים לבביים, במקביל למתן הזריקות הראשונות בישראל.

יכול לעניין אותך גם: תיעוד נפגעי החיסון – ציפורי דרור עם איריס ועופר פורטוגלי

אז האם יש קשר בין זריקות נגד קורונה לבין מספר אירועי הלב?

לנו המסקנה ברורה, ונראה שכך מתחיל להתברר גם לציבור הכללי.
הממצאים מגיעים משורה של מחקרים שבוצעו על ידי גופים מוכרים וחוקרים בלתי תלויים, שממש לא ניתן לתייג אותם כ- "מתנגדי חיסונים" או כ"מכחישי קורונה" והנתונים הוצגו זה מכבר בכל גופי התקשורת – ממסדיים ואלטרנטיביים כאחד. אם יש זריקה שמעלה את הסיכון לתחלואת לב, ואם כמות עצומה של אנשים מקבלת אותה – סביר להניח שנראה עלייה במספר אירועי הלב השונים. העלייה במספר הקריאות למד"א במקביל למתן החיסונים בישראל נותנת לכך גושפנקא נוספת.

*לדיווח על תופעות לוואיי הקשורות לזריקות פייזר ביונטק נא לפנות לעמוד הייעודי לכך באתר משרד הבריאות
*אזרחים החוששים לדווח באתר משרד הבריאות מוזמנים לדווח באתר 'ועדת חקירה אזרחית'
או לפנות ל'פרויקט העדויות'.
*במידה ואתם סובלים מאחד או יותר תסמינים המוזכרים בכתבה, תפנו בהקדם לגורם הרפואי

הקרוב לביתכם לקבלת טיפול ו/או למגן דוד אדום בטלפון 101 במקרה חירום.

* אין לראות בדברים המוזכרים בכתבה כתחליף לייעוץ/טיפול מקצועי.

*הכותב עשה את שיעורי הבית שלו בהצלחה, חושבים אחרת? מוזמנים לכתוב לנו בתגובות.

עוד תכנים וסרטונים ביוטיוב שלנו
ובפודקאסט במגוון פלטפורמות האזנה.

למעקב ועדכונים באתר שלנו, ליחצו על הפעמון/כפתור האדום במסך הראשי.
להורדת האפליקציה של 'עיתונות אזרחית' תלחצו כאן
אנחנו צריכים את התמיכה שלכם כדי שנוכל להשתפר ולהתייעל.
לפרטים נוספים נשמח שתכתבו לנו בתיבת הדואר  [email protected]

בדקו גם את

על מה המהומה - ציפורי דרור מארחים את עו''ד אירית ינקוביץ 22.11.22

על מה המהומה – עו"ד אירית ינקוביץ בשיחה אישית

שיתוףעו"ד אירית ינקוביץ' היא פעילה חברתית, עורכת דין תותחית ושיאנית בג"צים, אשר נכנסה לחיינו בסערה …

4.6 22 votes
דירוג
Subscribe
Notify of
guest
13 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
13
0
Would love your thoughts, please comment.x