כלכלת אסונות

מאת : ניצן דגן

25.12.2020 | 21:00

 

ברוכים הבאים לכלכלת האסונות. חיגרו חגורות בטיחות, כי זו הולכת להיות "חתיכת" נסיעה…

עידן הקורונה הוא עובדה מוגמרת.
עובדה נוספת היא, שעידן הפוסט קורונה לא יהיה זהה כמעט במאום, לעידן הטרום קורונה.
נניח לרגע בצד את הדיון לגבי קיומה של מגפה, ונתחיל להתבונן על הנעשה בעולם במבט מאקרו. אז נוכל לראות שמזה זמן רב מבוצעים תהליכים כלכליים וטכנולוגיים, שהולכים לשנות את חיינו בעתיד הקרוב.
והיום, בחסות "מגפת הקורונה", בין אם קיימת ובין אם לאו, תהליכי עומק אלו של שינוי השיטה הכלכלית והחברתית, עלו הילוך ונכנסו ליישום ביתר שאת.
זה כבר ברור שבעידן הפוסט קורונה שום דבר לא יהיה זהה למה שהכרנו עד היום בפן הטכנולוגי, בפן הכלכלי וכמובן מבחינה חברתית.

אנו שומעים רבות על "אג'נדה 2030" של האו"ם, על קיימות ועל מושגים נוספים הקשורים בתוכניות של מנהיגי העולם והאליטות הכלכליות, לגבי עתיד האנושות. אך אנו לא תמיד מצליחים להבין כיצד זה יתרחש, הלכה למעשה. וכיצד זה ישפיע על חיינו.
מתוך כך, עולה רצון וצורך להבין טוב יותר את התהליכים והפעולות שקורים סביב, בהקשר למהפך הכלכלי חברתי שאנו עוברים, בכדי שנהיה ערים להם ונוכל להביע את דעתנו הציבורית לגביהם בהתאם.
לשם כך נציג בפניכם סדרת מאמרים, אשר תשפוך אור על כל אותם תהליכים ושינויים, שקורים כאמור כבר מספר שנים, במעבר לכלכלה החדשה ולעתיד הטכנולוגי החדש.
בסדרת מאמרים זו נדבר רק על עובדות ותהליכים שמתרחשים כבר בשטח, מזה זמן, והם הולכים להפוך את עולמנו בכל היבט.
שני הכלים המרכזיים המניעים את עולמנו הנם הכלכלה והטכנולוגיה. וכבר היום ניתן לראות פיילוטים רבים ומהלכים תאגידיים, לאומיים ובין לאומיים המצביעים בברור על העתיד בתחומים אלו, ועל ההשפעה הישירה שלהם עלינו.
בתחום ההשקעות כבר זמן רב מדברים על נושא ה"השקעות החברתיות" או "השקעות אימפקט". מושגים אלו מדברים על השקעות בעלות ערך חברתי שתורמות כביכול לסביבה, לאזרחים ולקהילות.
אך גם אם יש בהן ערך חברתי מסויים, הן טומנות בתוכן "מלכודת" שתשנה את פני העולם, אותו הכרנו עד היום.
אחד הכלים הפיננסים המתפתחים ביותר בתחום, והוא גם זה שמקבל את תשומת הלב הרבה ביותר, ונדחף קדימה ע"י הבנק העולמי, האיחוד האירופאי וגופים לאומיים ובין לאומיים נוספים, הוא "אגרות החוב החברתיות".
על אף שמדובר בכלי פיננסי חדש יחסית, ניתן לראות על סמך פרופילי ההשקעות סביב העולם באותן עסקאות "אג"ח חברתי", וכאמור גם על פי הצהרות הבנק העולמי והאיחוד האירופאי, כלי פיננסי זה הולך להוות חלק משמעותי בכלכלה שלנו. ואולי אף להיות הבסיס לכלכלה החדשה, שתרקום עור וגידים בשנים הקרובות.
אמנם ישנו ניסיון להציג את הכלכלה הזו "ככלכלת קיימות חברתית". אך לאחר בחינה של מה שהכלכלה הזו תביא עמה, ושל פיילוטים שונים אשר כבר קורים, בהחלט ניתן גם לקרוא לכלכלה חדשה זו: "כלכלת האסונות". ובהמשך המאמרים ניתן יהיה להבין גם מדוע.

אחזור לאותו כלי פיננסי, ה"אג"ח החברתי", ואנסה להסביר בכמה מילים מהו. למעשה מדובר על גיוס כסף ממשקיעים, בדר"כ קרנות פילנתרופיות או תוכניות סיוע בין לאומיות. וזאת לטובת פרוייקטים חברתיים שונים. והתגמול הכספי מצד מנפיק האג"ח, שהן בד"כ ממשלות או עיריות, מגיע לאחר עמידה ביעדים מוסכמים מראש.
על אף שזה נשמע כלי פיננסי נהדר שיכול לעשות מהפכים חברתיים, ע"י שילוב גופים פרטיים וציבוריים בפרוייקטים חברתיים. יש בכלי פיננסי זה סכנות רבות, לנו האזרחים, ועלינו להיות ערים להן.
אל נא נשכח שהמדינה היא זו שצריכה לספק שירותים חברתיים לאזרחיה. וגם אם היא כשלה במקום מסויים, המחיר של הכנסת גוף פרטי למקומות אלו טומן בחובו פגיעה באזרחים במגוון דרכים.
כפי שזה נראה, כלים פיננסיים אלו הולכים להוות כלי כלכלי, להשתלטות של תאגידים וקרנות פילנתרופיה על חיינו. לרבות על כל השירותים הממשלתיים והמוניציפליים הבסיסיים לאזרח.
בבסיס הכלכלה החדשה הזו, עומדת התפיסה של "כלכלה מבוססת תוצאות".
באג"חים החברתיים זה בא לידי ביטוי בניסוח יעדים מדידים להצלחת "התוכנית החברתית", שלטובתה הונפק אותו אג"ח. ובנוסף במעקב אחר התוכנית בזמן אמת, לוידוא ביצוע היעדים ולתשלום התמורה לאחר העמידה בהם.
תחת כל זה מסתתרת לה מפלצת שעלינו להיות מודעים אליה. כי למעשה המשמעות של מדידת יעדים בזמן אמת, היא מעקב, דירוג וחדירה לפרטיות של אזרחים.
והמשמעות של מעקב אחר יעדים בתחום החברתי, היא הכנסת כלים טכנולוגיים לכל שרות סוציאלי ולכל מקום בחיינו. ועל אף שיכולים להיות לדבר זה גם אספקטים חיוביים, שיכולים לתרום להתפתחות החברה, ברגע שמערבים בזה גופים ואמצעים פיננסים מתפתחת בעיה ובצידה נקודת תורפה קשה לאזרחים, בלשון המעטה.

אתן דוגמא לכך מכיוון האג"ח החברתי, בתחום החינוך, מתוך אג"חים שהונפקו עבור "התערבות חברתית" בבתי ספר בארה"ב. שם ניתן לראות שבפיילוט שנעשה בתחום זה, מבחן של כיתה ו' הפך להיות כלי פיננסי סחיר.
מעבר למשמעויות השליליות הרבות בתחום הלמידה והחינוך, ועליהן נדון בהמשך, כל תלמיד מוכנס לתוך מערכת דירוג ומעקב מבוססת טכנולוגיית בלוקצ'יין, שגם בעתיד תתרחב ותלווה אותו בכל מהלך חייו ולכל אורך חייו.
כך גם, לא רק תלמידים, אלא כולנו, בסופו של דבר נקבל זהות דיגיטלית וביצוענו ה"חברתיים- סביבתיים" ימדדו ויהפכו למשאב וכלי פיננסי, בידי התאגידים והאליטות הכלכליות.
באותה מידה, גם המדינות עצמן ימדדו על בסיס יעדי קיימות. וכבר היום ישנה מערכת המדרגת את המדינות וביצועיהן בתחום זה בזמן אמת.
ותוכלו לראות יותר ויותר, מעבר למדדים שמוצגים און ליין, כמו שניתן לראות בלוח מכוונים ברכב.
ניתן לזהות מונח שחוזר על עצמו הרבה בהקשר זה, והוא: "דש בורד" (Dash board"") .
כאמור, כבר היום המדינות וביצועיהן מדורגים ומוצגים על לוח מכוונים כזה. ולוח מכוונים דומה ניתן לראות גם בנתוני תפוסת בתי החולים, וניתן גם לראות בכל מיני סקרים שונים ובגופים רבים נוספים. ומעבר לשפה הגרפית היפה, יש פה מגמה ברורה לכך שכל מדינה, תאגיד ואזרח ידורגו בלוח מכוונים כזה.
ה"דש בורד" יתפסו את מקומם של הלוחות הקיימים, שמציגים את שיעורי המניות בבורסות העולם הקורסות, ועליהם עד היום בעלי ההון הימרו, הרוויחו וגם דרך הבורסות והכלכלה, שלטו בעולם במידה רבה. כי הלא מי ששולט בכלכלה כנראה שולט גם בעולם. ובמקום אותם לוחות המציגים שיעורי מניות ואג"חים של היום, בשנים הקרובות זירות המסחר ישתנו. ולוחות המכוונים של יעדי הקיימות, יהפכו להיות הכלים הפיננסיים של המחר והמקום בו בעלי ההון מהמרים וסוחרים בנו ובחיינו.
כבר שמענו דיבורים על מסי פליטת מזהמים למפעלים, ומסים גדולים שיעודדו עמידה ביעדי בר קיימא. ומלבד דיבורים אלו ישנם גם סימנים נוספים המצביעים על האמור מעלה ועל כך שכלכלת הקיימות תהא הכלכלה של המחר.
אלא שהקיימות והחברתיות הינן מילים יפות המכסות על שינוי שיטת השליטה והסדר בעולם. ואין דרך טובה יותר מלהוציא זאת לפועל מאשר באמצעות הכלכלה והטכנולוגיה.
מכיוון שהיום ישנו מידע רב על כל תחום כזה, וקיימות גם הרבה דוגמאות ופרוייקטים. לא ניתן להכיל את כל המידע במאמר אחד, וכן חשוב להבין לעומקו של כל נושא ותחום, על מנת לקבל את התמונה המלאה.
לכן נעצור פה.
מזמין אתכם להמשיך ולעקוב במאמרים הבאים אחר נושאים חשובים אלו.

זוהי חובתנו להכיר את התהליכים המדוייקים והמושגים השונים שתופסים מקום בחיינו, במעבר לכלכלה הטכנולוגית החדשה. ולו בכדי שאם בחיי היום יום ובקהילה שלנו, ניתקל ונישמע על תוכנית כזו (שלאחר כשלון ממסדי או אסון אנושי סביבתי), תבוא להעביר עוד תחום בחיינו לידי התאגידים והאליטות הכלכליות, נוכל לזהות זאת ולהביע התנגדות אזרחית לצעדים אלו.
לכן כאמור, חשוב שנכיר ונזהה את התהליכים והשיטות שמאפיינות את העידן החדש. וחשוב שנדע לעצור בנחישות תהליכים שעלולים לפגוע בנו האזרחים.
אנו יכולים לעצב את הכלים החדשים הרבים, לטובתנו האזרחים.

בדקו גם את

אלון גורסקי מתקלט בשידור חי

שעה וקצת של מוזיקה טובה בקצב טוב עם די ג'יי אלון גורסקי על הסט והמערכות. …

4.2 6 votes
דירוג
Subscribe
Notify of
2 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments